גל מאור, חברו הטוב, במכתב לאוראל

מקווה שאצליח להעביר קצת ממך ומהחוויות המשותפות שלנו בכמה מילים שכתבתי.
אז קצת על אוראל חג׳בי
(אוראל שמור לי בשם הזה כאיש קשר בטלפון. אני אוראל ורועי - שלישיית חברים שקראנו לעצמנו, משפחת חג'בי על שם דמות מהסדרה האהובה עלינו, עספור)
אתה חבר שאי אפשר לשכוח, אין אחד שלא התחבר אליך.
חבר כזה שלא משנה כמה זמן לא תראה,
כשתיפגשו תרגישו שנפגשתם אתמול.
איש שיחה אמיתי, שלעולם לא ישפוט, משפחה לכל דבר.
תמיד עם חיוך על הפנים, שמחת חיים לא נגמרת.
יותר מדי זמן שמחכה שנקפיץ כדור בים, לישיבות במחסן שלך בעבודה, שמחכה לספר לך
שגם לי הפקח ברחוב שלך נתן דו״ח, שמחכה לקפה של שבת בבוקר, שמחכה לראות את
מכבי חיפה באיטליה התגובה שלך שתדע שהדבקתי מדבקות של
שמרגיש פספוס עצום שלא
לסיני נסענו ביחד כמו שרצינו.
יותר מדי זמן שאנחנו נפגשים בלעדיך, מזכירים אותך ואת ירין
בכל ישיבה ומתגעגעים געגוע שלא הכרתי עד שעזבת.
בבורגס יש לי יותר מדי חוויות שלא אצליח להעביר במילים, הטיול שלנו
לפני הגיוס עם איסו ורועי, האירוע שעשינו ביחד בדרים בר שרצית להראות לי את העבודה שלך ועוד המון.
 אבל אני רוצה לשתף את הישיבה האחרונה שלנו לפני השבת הארורה. זה היה ב 3.10 ביום שלישי בבית החדש שלך ושל מרגה
אני ואתה ישבנו לעשן, מרגה עשתה פולדרים לדייסון וזרקה הערות מהצד. משחק של הפועל תל אביב
בכדורסל ברקע ואז ליגת האלופות. שיתפתי אותך ומרגה  על הזוגיות החדשה שלי, ואתה
ישר הזמנתם אותנו אליכם לדאבל דייט כי עדיין
לא פגשתם אותה. אמרתם שאתם רוצים להזמין את כל החבורה אליכם לבית החדש. הראית לי את השותפים החדשים שלך לבית, החשופיות. ישר לקחתי מלחייה ואמרתי לך בוא נשים על אחת מלח ככה כל השאר ידעו לא להתקרב. צחקת ממש והבאת מלחייה אבל תכלס דאגת לחשופית. הסתכלת עליי מפחד רצח ממה שיקרה לחשופית. עם השכל והמחשבה העמוקה
שלי ניסיתי לשפוך מלח על החשופית ובמקום זה כל המלח נכנס לי לעיניים.
צחקת כמו שהרבה זמן לא צחקת, התגלגלת מצחוק. צחוק שלא אשכח אף פעם. אחרי זה
נכנסנו לבית לראות את המשחק, הוצאתם לי צ׳יפס, פיצוחים ונזרקנו על הספה והפוף. אותו פוף שאמא שלך קנתה לך מתנה לבית, שהתלהבתי ממנו וקניתי גם כזה ב4.10 ולצערי לא הספקת לראות את הפוף גם אצלי בבית.
השלווה, הנחת והשמחה שהייתה לכם בבית מלווה אותי כל הזמן. באתי ללכת ורצית אתה מרגה שאשאר, 
התעצבנתם אבל בכל זאת הלכתי וסיימתי את הישיבה האחרונה שלנו.
לא תיארתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאראה אותך.
אח שלי, מה לא הייתי נותן לשבת איתך שוב, לדבר איתך, לשתף אותך ולצחוק איתך עד שכואבת הבטן.
אוהב אותך ומתגעגע.
תודה על שנים של חברות,
חוויות, צחוק, שמחה וטמטום.

לעולם לא אשכח אותך,

גל מאור