סמל תומר נגר הי"ד
אודות תומר
סמל תומר נגר, לוחם גולני בן 20 מאזור בשעה שש בבוקר של שבת שמחת תורה, השבעה באוקטובר, עלה ילד עם אופי בשם תומר נגר לשמירה בבונקר של מוצב כיסופים, בו הוצב יחד עם חבריו לגדוד 51 של גולני. הבונקר מרוחק מהמוצב כמאה וחמישים מטר וחוצץ בין המוצב לבין נתיבי חדירת המחבלים. קצת יותר מחצי שעה עברה עליו בשלווה, עד שבשש שלושים ושבע החלה פלישת לוחמי החמאס מול עיניו. תחילה באופנועים, מאוחר יותר גם בגלים רגליים ממעבה החורש הסמוך. התצפיתניות במוצב כיסופים ראו את סדר הכוחות העצום של הכוח הפולש והבינו שסיכוייו של תומר לשרוד מולו לבדו אפסיים. לכן פקדו עליו מחדר המבצעים של המוצב לרוץ מיד פנימה למוצב.
לתומר היו תוכניות אחרות. הוא ראה חיילים רבים לכודים במיגונית סמוכה והבין שהדרך היחידה להצילם היא לחפות באש על נסיגתם חזרה לבסיס. הוא גם הבין שהעמדה הקדמית המנותקת שהחזיק, מעכבת את התקדמות האויב ונותנת לחיילים במוצב דקות יקרות מפז להתלבש, להתחמש, לתפוס עמדות הגנה ולהתייצב כראוי ללחימה. ולכן החליט תומר נגר בלי מדוע ובלי כיצד, בלי היכן ובלי איך ולמה, להתעלם מהקריאות החוזרות ונשנות בקשר הקוראות לו לחזור למוצב ולהציל את עצמו, ותחת זאת להילחם לבדו. בקור רוח, באומץ לב, במקצוענות קרבית, ברעות ובהקרבה שאין להם שיעור ומשל, הוא נשאר בבונקר, ולאורך ארבעים דקות תמימות ניהל לבדו קרב בלימה מחושב שהשיג את שני יעדיו: חילוץ החיילים מהמיגונית וקניית הזמן היקר שנדרש למוצב כיסופים להתארגן ולהתייצב ללחימה. תומר נגר ירה את כל התחמושת שהיתה ברשותו עד הכדור האחרון, ופגע בעשרות מחבלים.
גופתו נמצאה בעמדתו בבונקר וסביבה 675 תרמילי מקלע נגב ריקים. ובלילה חבוש קסדת פלד, אט ירד המלאך גבריאל, וניגש למראשות תומר, שכבר פונה מהמשלט על התל. הוא אמר: !תומר אל פחד, תומר, אל פחד וחיל, במרום לנו יש ממך נחת, כי יש לך אופי תמיר. מהי גבורה? זו גבורה
גלריה
סיפורים
המכתב שלא נכתב
תומר נגר היקר נפלת ב 7/10/23 בהגנה על מדינת ישראל. בשבעה הגעתי לנחם את משפחתך ויצאתי עם תובנות ושיעור לחיים , שאתה התלמיד שלי לשעבר, לימדת אותי. כילד צעיר היית תלמיד שקט ומופנם, סובל מעודף משקל אבל עם לב גדול ורחב. את כתב ידך כמעט ואי אפשר היה להבין והישגיך הלימודיים היו ממוצעים. כשפגשתי את אמא שלך,חנה, שמעתי רבות על השינוי שעשית במהלך השנים: החלטת לסמן יעדים ופעלת בנחישות להשיג אותם. דמות הלוחם לא הסתדרה לי עם דמות הילד שהכרתי. תומר, השיעור האחרון שלך לאנשי החינוך, להורים ולקהילה מלמד על כך שאנו חייבים להאמין בילדים ולהבין שתהליכי התפתחות וצמיחה לוקחים זמן. לא תמיד נוכל לראות את הילד השקט והמופנם שבקושי מסיים את המסלול בשיעור חינוך גופני ופעמים רבות מגיע אחרון, צומח והופך ללוחם קרבי שבזכותו אנחנו יכולים לקיים את שגרת חיינו ולהבטיח את קיומנו. גם בתחום הלימודי , סיפרה חנה על השינוי שעשית, בשבועיים עברת להקבצה א במתמטיקה ולא הסכמת לוותר. אני מבטיחה לך להמשיך ולראות את הטוב בכל תלמיד ולהאמין שעם התמיכה הנכונה והאמונה יתגלה האור שבכל ילד.
תנוח על משכבך בשלום,
מורתך למתמטיקה קרן בן כורש.